דון לני גבאי בהודעה דרמטית: ״כל החיים שלי אני נמצאת בחרדה כלכלית״

למערכת פורטל "עומרי חיון" נודע כי דון לני גבאי הייתה במסלול הנכון להפוך לכוכבת ענקית, ואז היא פוטרה במפתיע מערוץ הילדים. כעת, היא מככבת כפרזנטורית של רכבת ישראל וצוללת לעולם המבוגרים, היא פותחת לראשונה את הצלקת שמלווה אותה. כל הפרטים

אז ככה, כלום לא הכין את דון לני גבאי, בעברה כוכבת ערוץ הילדים, לפיטוריה. כידוע, גבאי כוכבת הסדרות  "האי" והשמינייה", שחקנית ומנחה שילדים רדפו אחריה לחתימות, לא הבינה איך במחי משפט אחד, בתזמון הכי לא צפוי, הכל נגמר. זה היה לפני יותר מעשור, היא הייתה בת 25, ועד היום הזיכרון של אותה פגישת פיטורים, צרוב אצלה כחוויה טראומטית. "זו צלקת שמלווה אותי עד היום", היא אומרת כשהיא כבר ילדה גדולה בת 36, נשואה לשחקן עופר רוטנברג ואם לשתי בנות זוהר בת החמש ורונה שכמעט בת שלוש.

בגלל זה הגיעה הקריסה? עד כדי כך זה השפיע? "כן. קרס עליי עולמי. חשבתי שאהיה תמיד רלוונטית, אבל יום אחד זימנו אותי לפגישה ומנהלת הערוץ אמרה לי 'זה מאוד קשה לי, אבל החלטנו לא לחדש איתך את החוזה'. הלם. לא חשבתי בכלל שזה סנריו אפשרי. על פניו הכל נראה טוב אבל הגיעו אנשים חדשים ושינו את פני הערוץ, וזו הייתה הכאפה הראשונה שחטפתי מהמקצוע. מגיל 17 כשהתחילה 'השמינייה' עברתי מדבר לדבר, הצעות העבודה זרמו והייתי בתחושת שפע. בגיל 20 הרווחתי 30-20 אלף ש"ח בחודש. זה היה המקום ראשון שחוויתי חוסר הצלחה ואכזבה. חצי שנה הייתי בדיכאון. לא ידעתי מה אני רוצה לעשות, הרגשתי איך הגל ששחיתי בו, נשבר אל החוף. זה הרגיש כמו תהום. חשבתי שאני לא מספיק טובה. הרי זה מה שידעתי לעשות, להיות הקלילה והכיפית, חמודה למעריצים וגם מאוד מקצועית, אז מה קרה כאן? ערוץ הילדים היה מהות חיי והעזיבו אותי, סילקו אותי".

היו גם הסתרות? "נכון, שנים הסתרתי את זה. אמרתי שאני החלטתי לעזוב, זה היה הדיבור בערוץ שככה נציג את זה. ואני נאחזתי חזק במגננות והאמנתי בכל כולי שהסיפור שסיפרתי לפיו אני זאת שהחלטתי לא להמשיך את החוזה, כשבפועל זה היה הפוך, התוצאה הייתה שלא אפשרתי לעצמי לטפל בפצע הזה, רק שמתי עליו עוד ועוד פלסטרים".

מה גרם לך להתרומם? "חשבתי שאם אתחיל ללמוד זאת תהיה התרפיה הכי טובה שלי להתמודד עם הכישלון ותחושת האכזבה. אימי ישבה לי על הראש שאלך ללמוד בניסן נתיב כי היא למדה שם. התקשרתי לחברתי עדי הימלבלוי, שהייתה יותר חכמה ממני היא עסקה גם בנדל"ן והיא מבריקה וחריפה ואשת עסקים שכל אחת יכולה ללמוד ממנה – והיא נתנה לי את המספר של יורם לוינשטיין ואמרה לי להגיד לו שאני רוצה לבוא. היה לי סוף שבוע אחד להתכונן למבחני הקבלה. חודש אחרי זה התחלתי לימודים של שלוש שנים".

היית בדרך להפוך לכוכבת ענקית, מה גרם לך לסטות מן המסלול? "אני לא רוצה להיות כזאת, גם לא כוכבת תורנית ולא רוצה להיות קונצנזוס. אני רוצה לקום כל בוקר עם אהבה למקום שאני הולכת אליו. אני לא יודעת לעבוד בלי לאהוב וזו זכות שאת עובדת במה שאת אוהבת. אולי זה בגלל האימהות, אבל מה שהכי חשוב לי היום הוא לחיות בהרמוניה ושלווה, לא למעלה מדי ולא למטה מדי. למרות שאחד השמות שלי הוא 'טווס' אני מאוד לא טווסית. אני כזאת שמתכנסת פנימה. רק על הבמה אני מראה גינונים, בחיי האישיים ממש לא".

 את יכולה להודות לערוץ הילדים? "כן. אם לא היו מפטרים אותי, הייתי ממשיכה על אותו גל ובלי בסיס. נולדתי אצל יורם מחדש אבל זה לקח זמן. השנה הראשונה הייתה לי קשה מנשוא כי רצו להוציא ממני את הקרביים ואני הייתי רגילה להיות דמות ממלכתית וסבלתי כי לא נתתי מה שרצו. המעבר בין המקום שהייתי בו רגע לפני, בשיא התהילה, לבין מורים שלוחצים עליי ומטיחים בי שאני שבויה במניירות של ערוץ הילדים ושהם לא מאמינים לאף מילה שאני אומרת וככה לא אתקדם בחיים היה לי קשה".

הלכת לטיפול פסיכולוגי? "כן. בסוף שנה א' הרגשתי שאני לא אשרוד עוד שנה כמו השנה שעברתי. הלכתי לפסיכולוגית ועברתי איתה תהליך, ובשנה ב' כבר הייתי מוכנה לתת מעצמי ולחשוף את עצמי ולהיות מסוגלת לספר את הסיפור שלי. השתחררתי מהקונספציות שהייתי תקועה בהן, שמתי את הלב שלי מול התלמידים והמורים והבנתי מה זה להיות שחקן. אז זה בסדר לשהות בחרא, זה מוציא ממך גם צדדים שחשוב ללמוד אותם, אבל מרגע שהכרתי את עצמי יותר טוב בלי לנסות לייפות לעצמי את המציאות שלי – פרחתי".

את עדיין מטופלת? "לא. אני צריכה לחזור. זה עשה לי מאוד טוב לנתח עם עם מישהו חיצוני סיטואציות מהחיים, כי לא תמיד יש כח לדבר ולספר לבן הזוג או לחברה ולחפור ולחפור. אאוטסורסינג זה דבר נהדר".

ממרחק הזמן את מרגישה שהשנים בערוץ הילדים קיבעו אותך ובעצם הפריעו לך להתקדם? "אני בטוחה שהתקבעה עליי איזו מחשבה לגבי הטייפקאסט שלי, וזאת אחת הסיבות שהיה לי חשוב ללמוד משחק. רציתי להוכיח, קודם כל לעצמי, שאני מסוגלת לעשות כל מיני דברים בעולם המשחק, כי בגיל 20 עשיתי משהו יותר בשביל הפאן ולא שייקספיר או צ'כוב. היום אני יודעת שהיכולות שלי גבוהות ומי שלא לוקח אותי בגלל דעות קדומות, אז חד משמעית ההפסד הוא שלו בענק".

טוויסט בקריירה? "כן. זו התנסות ראשונה. ולצפות במירב המאסטרית זו חממה טובה לצד הבימאית סיוון קרצ'נר. צריך במאי עם אומץ להבין שיש לו חומר גולמי טוב לעבוד איתו, ועם סיון עבדתי כבר בתיאטרון אורנה פורת והיא האמינה ביכולות שלי. אני מרגישה שאני יכולה להיות שחקנית איפה שצריך. לא רק של ילדים. החיבור המהיר שלי לעולם המבוגרים הפתיע אותי. מי שיראה אותי משחקת היום, לא יאמין שאני היא זאת מ'השמינייה'. אני מרגישה שאני מביאה רבדים של עומק, כאב. פעם לא ידעתי מאיפה להוציא דמעות בתור שחקנית. היום זה קורה לי בלחיצת כפתור".

בעולם המבוגרים יש הרבה יותר עבודה על פיצוח הדמות מאשר בעולם הילדים? "אני יודעת שיש איזו נטייה לזלזל בעולם הילדים ולחשוב שהצגות ילדים פחות מושקעות משחקית או סיפורית. מבחינתי זה ממש לא ככה. אני מכבדת כל במה. לא משנה באיזה ז'אנר אני, חשוב לי לחקור ולהבין את המניעים של הדמות שאני מגלמת, איך היא הגיעה למצב שהיא נמצאת בו ואיך אני דון, יכולה להתחבר אליה ולהיות הכי אמינה".

תפרשי מעולם הילדים כדי להתמקד בעולם המבוגרים? "לא. אני לא עוזבת את עולם הילדים, אני משתתפת בשלוש הצגות בתיאטרון אורנה פורת – 'המלך שלמה ומלכת שבא', 'מולאן' ו'מורה לחיים'. התחלתי שם לפני שנהייתי אימא לשתיים ואני נשארת שם, אבל אשמח לבדוק את המנעד שלי. אני יכולה לומר שאני על התפר לקראת תפקידי אופי ועומק, או למשל תפקידים של אימהות".

דעתך על כוונת הממשלה לסגור את תאגיד השידור הציבורי ואת החינוכית? "אני מתנגדת בשני כובעים. בכובע של אימא שתשעים אחוז מהתכנים שהבנות שלי רואות הן של החינוכית וזה עושה לי שקט לדעת שהן צופות בתכנים איכותיים, וגם בכובע של שחקנית. אין עוררין על כך שהם מייצרים את הסדרות הכי איכותיות וכמובן שהייתי רוצה לקחת חלק בהן. ובתור 'הציבור', אני מאוד מוכנה שהכספים שלי ילכו למטרות של הערוץ".

אם היו מציעים לך היום לבוא להנחות משהו בערוץ הילדים? "ממש לא מתאים לי. הזמינו אותי למפגש לכבוד 30 שנה לערוץ ולא הרגשתי שאני רוצה להיות שם, אז לא באתי. אם מדובר על לשחק בסדרה אני אשקול".

מתי התחלת לקלף מעצמך את הפלסטרים שדיברת עליהם? "אני חושבת שזה קרה אחרי הלידה של רונה. משהו בלידה שלה, השיל ממני את הבושה ואת העכבות. היום אני בן אדם יותר ישיר שמאמין בעצמו, שיודע מה יש לו לתת ולא מפחד לנסות ולהשיג דברים. ואני גם שחקנית יותר טובה שלא פוחדת להיות פגיעה, לכאוב ולבכות. ואולי בכלל זו פשוט ההתבגרות".

מישהי מהבנות כבר מגלה כשרונות משחק? "זוהר מגיל ארבע באה איתי לתיאטרון, כמו שאני הייתי באה עם אימא שלי. היא יושבת מאחורי הקלעים בדממה מוחלטת ורק מסתכלת. לאימי זה היה טבעי להכניס אותי, אני דווקא משתדלת שלא כי אני רוצה להראות לה עוד נתיבים ואני לא חושבת שמשחק מעניין אותה. היא אומרת שהיא רוצה להיות המנהלת של התיאטרון. את זוהר היה מאוד קל לגדל ואז באה רונה שכבר בבטן הבנתי שהיא באה להפוך עולמות. היא כאן לשבור את החוקים וזה הקסם שלה. יש מצב שהיא תהיה שחקנית".

מה גילית על עצמך כאימא? "שאני די קולית. חשבתי שאהיה לחוצה והיסטרית יותר אבל ההפך הוא הנכון. אני מאוד רגועה ומאפשרת להן דברים, גם אם הן יפלו ויקבלו מכה בגדר הסביר. אני בעד הלמידה שלהן מכל דבר, ולא להיות איתן כל הזמן באנרגיה של 'תיזהרי זה מסוכן, שלא תקבלי מכה'. את תקבלי מכה, אני אתן לך נשיקה ואת תלמדי לא לעשות את זה יותר".

חשבת על קריירה בחו"ל? "לא. אינספור אנשים הציעו לי לנסות, אבל אני בוחרת בארץ. הייתי שמחה להשתלב באחד התיאטראות הגדולים בתפקיד ראשי ולהשתתף בסדרות. מבחינתי הכל פתוח. עוד לא הגעתי לשיא שלי, הוא עוד לפני והוא יגיע. אני מרגישה את זה". קרדיט צילומים: יח"צ\מסך רשתות חברתיות

הפוסט דון לני גבאי בהודעה דרמטית: ״כל החיים שלי אני נמצאת בחרדה כלכלית״ הופיע לראשונה ב-עומרי חיון.