"גביזון היתה עולם ומלואו, עושר מרתק של רעיונות ופעילויות". ברחבי המדינה נפרדו מכלת פרס ישראל
רות גביזון נולדה ב-1945 בירושלים, גדלה בחיפה ושירתה בנח"ל. היא למדה משפטים, כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית ובשנת 1975 קיבלה תואר דוקטור בפילוסופיה של המשפט מאוניברסיטת אוקספורד. בסוף השבוע היא נפטרה בגיל 75. "גביזון היתה עולם ומלואו, עושר מרתק של רעיונות ופעילויות. היה בה שילוב של פילוסופית אנליטית עם סוציולוגית, של מודעות מלאה למורכבות של החיים ולריבוי הפנים של הסוגיות המעסיקות אותנו, ובה בעת דחייה של האופציה שלא להחליט, להיוותר בעמדת המבקרת".
באוניברסיטה העברית ספדו לה: "היא לא היססה לנקוט עמדה בסוגיות השונות ולהפשיל שרוולים ולפעול בזירה החברתית-ציבורית. גביזון היא מופת לחוקרת ולמורה מעולה, שהצטיינה באומץ לב ציבורי יוצא דופן". בשנת 2003 פרסמה יחד עם יעקב מדן את אמנת גביזון מדן, שמטרתה חתירה להבנות בנושאי דת ומדינה. האמנה פירטה בין היתר הצעות בנושאי חוק השבות, שבת, נישואים וגירושים וקבורה.
היא פורסמה מטעם קרן אביחי והמכון הישראלי לדמוקרטיה. שנה לאחר מכן מונתה על ידי יו"ר ועדת החוקה דאז, ח"כ מיכאל איתן, כיועצת בכירה לוועדה לטובת סיוע בכתיבת עקרונות היסוד של החוקה. נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין פרסם הודעה שבה נאמר: "רות גביזון, המשפטנית המבריקה, הלכה מאיתנו. מחשבתה החריפה והמורכבת לא אפשרה לאיש לתייג אותה, ותפיסתה הייתה תמיד צלולה כבדולח, בהירה וברורה. במעשיה ובמילותיה הדבורות והכתובות הקדישה גביזון את חייה ל-ו' החיבור של ישראל כיהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית בנשימה אחת. קולה, שנגרע מאיתנו כחברה וכמדינה, יחסר לנו מאוד".
הפוסט כלת פרס ישראל, רות גביזון, הלכה לעולמה הופיע לראשונה ב-עומרי חיון.